היות שיציאת מצרים והדרך להר סיני ולקבלת תורה הם משמעותיים מאוד, הם אבן היסוד של העם היהודי. שהינה יצאנו ממצרים עם דרך חוקים ואנו כרגע הולכים אל ארץ ישראל. לכן מבקשת מאיתנו התורה ואומרת, מידי שנה בליל סדר, בליל פסח, תגידו לבנים ותעבירו להם את המסר החשוב הזה של העבר, של העם היהודי.
לומר מילים בלבד זה דבר שעלול לעיתים להיות משעמם אפילו. לומר מילים לבד ללא הרגשה ללא עשייה, ללא פעולה ויזואלית, עלול הדבר הזה במשך הדורות להישכח.
הנה לנו לפני למעלה ממאתיים שנים הגיעו ראשוני המגיעים ליבשת החדשה, יבשת אמריקה. היום אנחנו יודעים שהייתה אוניה "מייפלאור", יודעים על האוניה, אבל לא יודעים את הנתונים ולא יודעים את דברי היסוד שהיו בה.
עם ישראל לעומת זאת יודע היום לספר, שכאשר יצאו ממצרים, מנת האוכל שלהם הייתה מצה, קמח ומים בלבד. יודע לספר שהיה להם קשה בארץ מצרים. שבארץ מצרים הם נאלצו לאכול מאכלים קשים, ואף מרור היה מנת חלקם. עם ישראל יודע לספר שביציאה ממצרים הם עברו את ים סוף בדרך ניסית ומופלאה.
כיצד עם ישראל יודע את זה ? מפני שמידי שנה אנחנו יושבים בליל סדר, לילה של חוויה יהודית, לילה שאנחנו מפעילים , לא מסתפקים באמירה, אלא מפעילים את הילדים. אנחנו שואלים אותם שאלות, הם שואלים אותנו שאלות. אנחנו מספרים את הסיפור, מדגישים עם ההגדה, מדגישים עם המצה, מדגישים עם מרור. הפעולה הופכת להיות חווייתית שלמה, משפחתית. ברגע שהיא הופכת להיות פעולה חווייתית של כל בני המשפחה, אנחנו זוכרים את מה שקרה וממילא אנחנו חווים שוב את היציאה ממצרים.
במסקנתה של היציאה ממצרים יודעים, נעשינו לעם, עם, עם משמעות, עם דרך, עם, עם מורשת. שיש לו במה להתגאות בעברו. כך שליל הסדר הוא הלילה שבו אנחנו חוגגים את יום הולדתו של העם היהודי, לא רק חגיגה בלבד, אלא חוויה. חווים את הדרך הזאת בצורה הטובה ביותר, של זכר העבר. תקווה לעתיד טוב , כי ליל הסדר מסתיים בשירה גדולה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
