מצדה, מבצר עתיק על פסגתו של מצוק סלע בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, הצופה לים המלח.           

המלך הורדוס בנה  את מצדה בשנים 37 - 31 לפני הספירה, כמקום מפלט למקרה שנתיניו היהודים יתקוממו נגדו.

קבוצת מורדים יהודים, שנקראו הסיקריקים, כבשה את מצדה מידי חיל המצב הרומי שהוצב שם.

בשנת 70 לספירה הצטרפו אליהם סיקריקים נוספים ובני משפחותיהם שגורשו מירושלים.

במשך השנתיים הבאות השתמשו הסיקריקים במצדה כבסיס לפשיטות והתנכלויות ליישובים רומיים ויהודיים כאחד, כאשר בראשם המנהיג אלעזר בן יאיר.

בשנת 73 לספירה עלה הנציב הרומי פלביוס סילבה על מצדה עם הליגיון העשירי, והטיל מצור על המבצר.

הרומאים  בנו על הצד המערבי, סוללה של אלפי טונות אבנים ואדמה. הסוללה הושלמה באביב 73 לספירה.

לאחר כשלושה חודשי מצור, פרצו הרומאים את חומת המבצר בעזרת איל ניגוח.

כשנכנסו הרומאים למבצר גילו שמגניו, כאלף במספר, העלו באש את המבנים והעדיפו התאבדות המונית על נפילה בשבי.

גרסה זו של סיפור המצור של מצדה נמסרה על ידי שתי נשים שנצלו מההתאבדות כשהתחבאו בבור מים עם חמישה ילדים.

תיאור המצור של יוסף בן מתתיהו מפרט את  נאומו המפורסם  של אלעזר בן יאיר, שבהם הוא  טוען בזכות החירות, וטיעונו הוא, עדיפות החירות על פני החיים. צה"ל מקיים במצדה השבעת חייליו כסמל לגבורה.